לאחר שציינתי את המבנה של מוסדות הממשל והשלטון של האמפריה העות׳מאנית אני רוצה לדבר על ה 200 שנים הראשונות של השלטון העות׳מאני בארץ ישראל.

עם כיבוש ארץ ישראל מידי הממלוכים וניהול הארץ תחת שלטונם של סלים וסולימאן הארץ שגשגה מבחינת כלכלית וזאת משום הביטחון הרב ששרר בדרכי המסחר בין מצרים למדינות הלבנט (החלק המזרחי של אגן הים התיכון).

לאחר מות סולימאן השלטון והממשל העות׳מאני נכנס לתהליכי ניוון שלטוני בעקבות השפעת הנשים והשפחות על הסולטאנים המכהנים, תקופה זאת נקראת גם תקופת סולטנות הנשים. בנוסף, המלחמות הרבות מול אוסטריה ורוסיה החלישו את הצבא והשלטון.

​​

חולשה שלטונית זאת גרמה לשליטים מקומיים לקחת את השליטה הבטחונית והכלכלית על הוילטים השונים בכללם וילאט דמשק ווילאט צידון. לגבי חיפה, חיפה במשך 200 השנים הראשונות של השלטון העות׳מאני היתה כפר דל ועלוב.

 

מראשית המאה ה - 17 בעקבות התרחבות הסחר האירופאי עם ארץ ישראל מספר האוניות הפוקדות את חיפה התגבר באופן משמעותי וזאת לאור הנמל הגרוע ובלתי בטוח של עכו אשר היווה סכנה לשלום האוניות. 

המעגן הנוח של חיפה באותם זמנים שימש בסיס ראשי לאוניות שודדי ים תורכים ונוצרים במיוחד שודדי הים שהגיעו ממלטה. אותם שודדים פגעו קשה בספינות של הסוחרים המקומיים ובכך עיכבו את התפתחותו של הנמל. באותם ימים חיפה נקראה ״מלטה הקטנה״ וזאת בעקבות עגינת שודדי הים באופן קבוע במפרץ.

 

1725, השלטון העות׳מאני החליט לחזק את הנמל מבחינה בטחונית ולכן בנה שני מגדלי שמירה משני צידי המפרץ. ​

על המגדלים הוצבו תותחים אשר אוישו ביחידת תותחנים קבועה. בנוסף הוקמו ביצורים אשר נועדו להרחיק את שודדי הים. כל אמצעי ההגנה היו מכוונים כלפי מערב.

על מנת להגן על העיר מהצד המזרחי מפני הבדווים יצאה הוראה מאיסטנבול להושיב בסמוך למגדלים כארבעים פרשים לוחמים שנדרשו להתגורר בחיפה באופן קבוע. אותם לוחמים היו סיפאהים של מחוז לג׳ון.

אותם סיפאהים נדרשו לבנות את בתיהם בסביבת המבצר, הם היו ערבים לשלומם של העוברים שם בלכתם ובבואם.השילטון מאיסטנבול פטר אותם ממיסים ויתרה מכך הסיפאהים המשיכו להנות מהכנסות מ״אחוזותיהם״ (תימארים) שבמחוז לג׳ון. 

חלק מהסיפאהים מילאו אחר הצו ועברו לחיפה במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה ה - 18. מעבר זה הוסיף ביטחון לנמל ולסביבתו הקרובה.

​

1750, דאהר אל עומר מספח לעצמו את עכו כעיר בירה

1752 - 1753, דאהר מספח את חיפה מידי פלך דמשק.

1761, דאהר הורס את חיפה העתיקה ובונה את חיפה החדשה בעקבות צרכים בטחוניים גיאוגרפיים.

 

תעסוקה:

עד אמצע המאה ה - 17, פרנסת תושבי חיפה התבססה משוד עוברי אורח ועולי רגל. מאמצע המאה ה - 17 חיפה שימשה שוק קטן ליצוא בדרך הים של תוצרת חקלאית מהסביבה, התוצרת היתה בעיקר יבולי פירות וכותנה. בנוסף, ענף הדייג גם שגשג.